וואו. למעגל הזה התכוננו כל כך הרבה!
בראש ובראשונה, דניאל, הראל, שילת ואני עבדנו במשך כמה שבועות לפני על חידון קצר שנעשה לפני המעגל. העלנו רעיונות, אפילו נפגשנו דרך הזום, כדי ליצור איזה רגע חוויתי לפני המעגל עצמו. חשבנו ממש על כל דבר – עד כמה השאלות יתאימו לרמת הקושי של הקהל, דרך איפה בכלל נציג אותו, וכמובן כמה שאלות נכנסות בדקות שנשארו לנו.
והחידון היה כל כך מוצלח! דניאל ואני הקראנו את השאלות לסירוגין, והיה פשוט כיף לשמוע את כל האנשים צועקים את התשובות שהם זוכרים מהילדות שלהם. זה היה רגע קסום שאני לא אשכח. אה, וכמובן שהזוכה קיבל גם פרס.
מלבד החידון, במעגל הזה גל ליטני ואני התחלנו לסמן בשפת הסימנים את השיר "איש אחד" ממלך האריות. איך כל זה בעצם התחיל? באחד המעגלים מישהו מהצוות קלט בחורה שיושבת בקהל ומסמנת את השיר. בהנהגת דניאל (הגבר מלך) הוחלט שנעשה סרטון של השיר, ובו כל מי שירצה ישלח סרטון שלו מסמן את "איש אחד". מכיון שאני חננה גמורה, למדתי את כל הסימונים באדיקות, אך למרבה הצער הרעיון נגנז, ולאחר כמה חודשים כל אחד קיבל שורה בודדת מכל השיר. אבל אז, ממש כמה ימים לפני המעגל, דניאל פנה אליי ברעיון חדש. הוא הציע לי לעלות ביחד עם ליטני ולסמן את "איש אחד" יחד איתו. אני חייבת להודות שפחדתי פחד מוות ובכל פעם שטעיתי דפקתי פרצופים כל כך מצחיקים, אבל כנראה שאף אחד לא שם לב. אני כל כך מקווה שהמסורת הזו – שאותה המשכנו גם במעגל התשיעי – תמשיך עוד להתקיים בשאר המעגלים שיבואו בעזרת השם.
אז אלו שני הדברים העיקריים שהשתתפתי בעשייתם במעגל ההוא. אבל מלבד זאת אני זוכרת את היום של המעגל. יאיר צ'שלר אסף אותי עם הרכב למתחם התחנה. והיה כל כך חם והמזגן באוטו לא עבד! למרות זאת נהניתי איתו ממש ושמענו שירים כל הנסיעה – כי לנסוע עם צ'שלר זו חוויה מוזיקלית משובחת. למרבה ההפתעה והפלא מצאנו חניה ממש על רחוב דוד רמז, מטרים ספורים מהכניסה למתחם. הגענו, פרקנו את הציוד, והמשכנו להנמס בחום. היתה לנו חרדה קלה מזה שהמעגל מתנגש עם מצעד הגאווה שהתקיים באותו יום בירושלים, אבל למרבה המזל אנשים הגיעו, וכל ההשקעה הרבה השתלמה.